שרת VPS עם 4GB RAM ו-2 ליבות

חבילת Starter היא אפשרות ה-4GB של Devoster. יש בדיוק חבילה אחת בגודל הזה, כך שאין מה להשוות בתוך הטווח:

• 2 vCPU על שרתים מארחים עם מעבדי Intel Xeon Gold 6138.
• 4GB RAM ו-75GB NVMe אחסון.
• וירטואליזציית KVM עם קרנל משלכם וגישת root מלאה.
• פורט 1Gbps עם תעבורה ללא הגבלה, בדאטה סנטר ביוטה, ארה״ב.
• אימג'ים של לינוקס: ‏Ubuntu 24.04, ‏22.04 ו-20.04, ‏Debian 12, ‏AlmaLinux 10.
• גיבוי לילי ששומר את 3 הימים האחרונים, ומקום ל-Snapshot אחד, בלי תוספת תשלום.

ב-$7.99 לחודש זה יוצא בערך $2.00 ל-GB של RAM. חבילות גדולות יותר זולות יותר ל-GB (‏Advanced יוצאת בערך $1.75), אבל רק אם באמת תשתמשו בזיכרון. החבילה לא מנוהלת: אנחנו מפעילים את החומרה והרשת, ואתם מפעילים את מערכת ההפעלה וכל מה שרץ עליה.

"האם 4GB מספיקים?" תלוי בתקציב, לא בתחושה. בשרת טיפוסי של אפליקציה אחת, הזיכרון מתחלק לארבעה:

• מערכת ההפעלה. שרת Ubuntu או Debian מינימלי עם SSH, ‏systemd וחומת אש צורך כמה מאות MB.
• מסד הנתונים. ‏MySQL ו-MariaDB מגיעים עם InnoDB buffer pool של 128MB, ו-PostgreSQL עם shared_buffers של 128MB. ברירות המחדל האלה קטנות בכוונה; בשרת של 4GB בדרך כלל מעלים אותן לאזור 0.5 עד 1GB כדי שהמידע החם יישאר בזיכרון.
• האפליקציה. ‏workers של PHP-FPM, תהליך Node.js, ‏workers של Python או JVM. זה החלק שהכי משתנה, והחלק שקופץ.
• Page cache. מה שנשאר, לינוקס משתמשת בו כדי לשמור קבצים מהדיסק בזיכרון, כולל קבצי מסד הנתונים. זיכרון שנראה "תפוס" על ידי cache עושה עבודה מועילה, וכשהוא מצטמק, הקריאות מהדיסק עולות.

תוכנית סבירה ל-4GB נראית בערך כך: פחות מ-0.5GB למערכת, עד 1GB למסד הנתונים, ‏1.5GB לאפליקציה בשיא, ולפחות 1GB שנשאר ל-cache ולקפיצות. אלה מספרים לתכנון, לא מדידות של האפליקציה שלכם. בדקו את שלכם עם free -m (תסתכלו על עמודת available, לא על free) ועם ps aux --sort=-rss | head תחת עומס אמיתי.

עם התקציב הזה בראש, הדברים הבאים נכנסים בנוחות, כל אחד כתפקיד המרכזי של השרת:

• אתר וורדפרס או WooCommerce עמוס אחד עם MariaDB, ‏PHP-FPM ו-Redis object cache, או כמה אתרי וורדפרס עם תנועה נמוכה. המאמר שלנו על כמה אתרים אפשר לארח על VPS עושה את החשבון לכל אתר.
• אפליקציית ווב עם מסד הנתונים שלה: אפליקציית Node.js, ‏Python, ‏Go או PHP עם Postgres או MySQL ו-Redis.
• n8n עם Postgres מאחורי reverse proxy. מדריך ה-Docker Compose של n8n עצמו מבקש 2 vCPU ו-4GB, כלומר בדיוק החבילה הזו. ראו שרת VPS ל-n8n.
• Stack של Docker Compose עם שלושה עד שישה שירותים: proxy, אפליקציה, מסד נתונים, cache, ‏worker ברקע. ראו שרת VPS ל-Docker.
• ארגז כלים לאירוח עצמי: שרת למנהל סיסמאות, מוניטור זמינות, ‏VPN של WireGuard ושרת Git קליל, כולם יחד. כל אחד מהם קטן; ארבעה מהם עדיין קטנים.
• עותק staging של אפליקציית פרודקשן שרצה על שרת גדול יותר.
• שרת משחק קטן כמו Minecraft וניל לקבוצת חברים, עם heap של 2 עד 3GB. מודפאקים זה סיפור אחר.

• Elasticsearch או OpenSearch לצד כל דבר אחר. הם רצים על JVM וגם נשענים על ה-page cache של מערכת ההפעלה לביצועי חיפוש. ב-4GB הם מתחרים על אותו זיכרון עם האפליקציה ועם מסד הנתונים.
• GitLab בהתקנה עצמית. הוא מביא איתו Postgres, ‏Redis, ‏workers לווב ומשימות רקע משלו. אפשר לדחוס אותו לשרת קטן עם כיוונונים, אבל הוא לא משאיר כלום לשום דבר אחר.
• כמה חנויות WooCommerce עמוסות על שרת אחד. כל אחת רוצה workers של PHP-FPM משלה בשיא, והשיאים נוטים להגיע ביחד.
• בניית אימג'ים של Docker או פרונטאנד גדול על השרת בזמן שהפרודקשן רץ. התקנת תלויות או הרצת bundler יכולות לתפוס ג'יגה ויותר לבד לכמה דקות.
• מודלי שפה מקומיים. אין GPU, וגם מודלים קטנים ומכווצים רוצים יותר זיכרון מכל החבילה.
• שרתי משחק עם מודים או שרתים ליותר מקומץ שחקנים.

אף אחד מאלה לא בלתי אפשרי על 4GB בדמו. אלה הדברים שגורמים לשרת של 4GB להתחיל ל-swap בפרודקשן.

באפליקציות ווב עם מסד נתונים, הזיכרון בדרך כלל נגמר לפני ה-CPU. שתי ליבות וירטואליות מטפלות בהרבה בקשות כשהתשובות מגיעות מ-cache; הן הופכות למגבלה כשהעבודה תלוית-מעבד: שינוי גודל תמונות, יצירת PDF, דחיסה, PHP או Python כבדים בכל בקשה, או builds.

הסימן ל-CPU הוא load average שנשאר מעל 2 לאורך זמן בזמן שהזיכרון בסדר. לפני שמאשימים את הקוד, תבדקו את עמודת st ב-top או ב-vmstat 1: זה הזמן שה-VPS רצה CPU והשרת המארח נתן אותו למישהו אחר. המדריך שלנו ל-CPU steal time מסביר איך לקרוא את זה ומה נחשב נורמלי. ב-Devoster, ה-vCPU הם threads על מעבדי ה-Xeon Gold 6138 של השרת המארח, לא ליבות פיזיות ייעודיות.

תשדרגו כשאתם רואים אחד מאלה, לא לפני:

• ה-OOM killer הופעל. ‏dmesg | grep -i oom או journalctl -k | grep -i oom מראים שתהליך נהרג בגלל זיכרון.
• ה-swap עסוק, לא רק בשימוש. קצת swap בשימוש זה לא מזיק. ערכים שאינם אפס בעמודות si/so של vmstat 1 בתנועה רגילה אומרים שהשרת מדפדף לדיסק.
• הזיכרון הזמין נשאר מתחת ל-500MB בערך בשיא, כך שמסד הנתונים מאבד את ה-page cache שלו.
• אתם מוסיפים אפליקציה שנייה, מעבירים את n8n ל-queue mode, או מכניסים מנוע חיפוש ל-stack.

Basic (‏3 vCPU / ‏6GB / ‏100GB, ‏$10.99 לחודש) היא המדרגה הבאה כשצריך קצת יותר מהכול. ‏Advanced (‏4 vCPU / ‏8GB / ‏125GB, ‏$13.99 לחודש) היא המדרגה כשמאחדים כמה עומסים על שרת אחד; ראו VPS עם 8GB RAM. השדרוג נעשה מהפאנל של Devoster: הדיסק גדל וה-VPS עושה ריסטארט כדי לקבל את הגודל החדש. אי אפשר להקטין חבילה במקום, וזו סיבה טובה להתחיל ב-4GB ולגדול ולא להתחיל ב-8 ולקוות.

כדאי לבדוק גם בכיוון ההפוך. אם free -m מראה הרבה פחות מ-1.5GB בשימוש בשעה הכי עמוסה, ייתכן שחבילת Micro (‏1 vCPU / ‏2GB, ‏$4.49 לחודש) היא כל מה שאתם צריכים.

• יש לכם אתר וורדפרס אחד ואין לכם עניין לתחזק לינוקס. אחסון האתרים של Devoster מטפל בשרת בשבילכם וזול יותר מ-VPS למשימה הזו.
• אתם צריכים שמישהו אחר ינהל את השרת. החבילה הזו לא מנוהלת; עדכוני מערכת, אבטחה וגיבויים מעבר לכלולים הם עליכם.
• רוב המשתמשים שלכם באירופה או בישראל וכל מילישנייה חשובה. השרת נמצא ביוטה, ארה״ב. ל-APIs, לאוטומציות ולרוב האתרים שמאחורי CDN זה בסדר; לאפליקציות אינטראקטיביות רגישות לזמן תגובה שמכוונות ליבשת אחרת, זה לא אידיאלי.
• מה שאתם מריצים נמצא ברשימת ה"לא נכנס" למעלה. תתחילו ב-8GB במקום לשדרג תחת לחץ.

כדי לראות את כל שמונה החבילות זו לצד זו, היכנסו לאחסון VPS של Devoster. לפני הפריסה הראשונה, עברו על צ'קליסט ההקשחה ל-VPS.